מאגר המומחיות של פורום דבורה

ד"ר שלומית ווגמן מנהלת שתי רשויות ממשלתיות (בו זמנית): ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, הרשות הלאומית למודיעין פיננסי, משנת 2016; וכן ראשת הרשות להגנת הפרטיות (במילוי מקום) מאז מרץ 2019.

ילידת ערד, מתגוררת בת"א, נשואה ואם לשלושה ילדים. בעלת תואר ד"ר ותואר שני מבית הספר למשפטים של אוניברסיטת Yale בארה"ב, ותואר ראשון במשפטים ומנהל עסקים (בהצטיינות) מהאוניברסיטה העברית. התמחתה אצל הנשיא אהרן ברק בבית המשפט העליון.

בתקופת כהונתה כראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, הובילה מהלך של שינוי אסטרטגי והתמקצעות, בעקבותיו דורגה הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור כאחת משתי הרשויות הטובות בעולם. בתקופה זו הרשות העמיקה עבודתה למול גופי האכיפה והבטחון בתחום המודיעין הפיננסי, חוללה ותרמה משמעותית לעשרות חקירות פליליות של פרשיות הלבנת הון ומימון טרור, תפיסות וחילוט כספי פשיעה בהיקף עצום, והובלת רפורמות חקיקתיות משמעותיות. הרשות ועובדיה זכו בשורת פרסים עולמיים יוקרתיים, לרבות אחת משתי הרשויות האפקטיביות ביותר בעולם, קבלת אות נציבות שירות המדינה להתייעלות, פרס החקירה הכלכלית הטובה בעולם ועוד. ד"ר ווגמן עצמה נבחרה כמנהלת מצטיינת במשרד המשפטים בשנים 2018 ו-2019.

בנוסף, היא הובילה את המהלך הלאומי להצטרפות מדינת ישראל לארגון הבינלאומי החשוב והמשפיע ביותר בעולם בתחום – ארגון ה- FATF, Financial Action Task Force, שהינו כח משימה בין-מדינתי הקובע את הסטנדרט הבינלאומי המחייב את כל מדינות העולם, והחברות בו תורמת משמעותית לכלכלת המדינות החברות בו. ישראל התקבלה לארגון כחברה ה-37, לאחר שעברה ביקורת מקצועית מקיפה. לאור קפיצת המדרגה המשמעותית שבוצעה, דורגה ישראל שלישית בעולם באפקטיביות פעילותה, והינה המדינה הראשונה המתקבלת לארגון בנסיונה הראשון. ההיערכות לביקורת כללה 7 משרדי ממשלה, 25 רשויות ממשל ועשרות גופים מהסקטור הפרטי, במהלכה שופרו ביצועי המדינה בתחום בכ- 80% בתוך 3 שנים. המהלך בוצע במשאבים מצומצמים תוך רתימת שותפים רבים ללא מקור סמכות מחייב.

כמ"מ ראש הרשות להגנת הפרטיות, הובילה את הרשות בשנתיים האחרונות בזמן משבר הקורונה, תוך ביצוע שינוי אסטרטגי בתמכונת פעילות הרשות ומעבר לפעילות יוזמת, פרואקטיבית תוך מיקוד בתחומי סיכון לאומיים. בתקופת כהונתה פרסמה הרשות עמדות וחוות דעת בהיקף גדול יותר במצטבר מכל פרסומיה מאז הקמתה (כ-60 עמדות לעומת 15 בכל העשור שקדם לכך), לרבות פרשנויות עדכניות לחוק בן 40 שנה. הרשות טייבה את פעילות האכיפה המנהלית והפלילית, על אף הסמכויות המצומצמות הקיימות לה בחוק, ואף הפעילה לראשונה סמכויות אכיפה חדשניות. בתקופת משבר הקורונה, הרשות פעלה רבות להגנת הפרטיות והוציא עשרות עמדות ואף זכתה לראשונה מאז הקמתה למעמד רשמי בחוק כגורם האמון על הוצאת חוו"ד לממשלה בדבר מידתיות כלים טכנולוגיים בזמן הקורונה. שתיים מעמדותיה, בנושא איכוני השב"כ והעברת מידע על מתחסנים לעיריות, אומצו על ידי בג"ץ בפסיקות עקרוניות. בימים אלו מקדמת הרשות רפורמה משמעותית בחוק הגנת הפרטיות כדי לעדכנו לעידן המידע.

לפני הצטרפותה לסקטור הציבורי, התמחתה ווגמן במשפט מסחרי בישראל וארה"ב: היא היתה אחת מהישראלים הבודדים שעבדו במשרד הבוטיק המדורג ראשון בארה"ב בתחומי המשפט המסחרי, Wachtell Lipton Rosen Katz, שם עבדה על מיזוגים ורכישות משמעותיים. בישראל שימשה כעורכת דין במשפט מסחרי במשרד גרוס-חודק, במיקוד בעסקאות מיזוגים ורכישות.

ד"ר ווגמן שימשה כמרצה מן החוץ באוניברסיטת תל אביב, בר אילן ובמרכז הבינתחומי בתחומי מדיניות ציבורית וטכנולוגיה; כיהנה כעמיתת מחקר במכון לחקר חברת המידע של אוניברסיטת Yaleבארה"ב; שימשה עורכת-משותפת של ספר בנושא Cybercrimeבהוצאת NYU (עם פרופ' בלקין ואחרים). בשנת 2005 הייתה חברה בצוות ההקמה של הרשות למשפט וטכנולוגיה.

ד"ר ווגמן זוכה להכרה עולמית משמעותית והינה הישראלית הראשונה אשר נבחרה לעמוד בתפקידי מפתח בהנהלת ארגון ה- FATF. בשנת 2019 נבחרה ע"י חברי הארגון להוביל את קבוצת עבודה האופרטיבית ובשנת 2020 להשתתף בוועדה המייעצת לנשיא הארגון. היא מנחה כנסים רבים של הארגון, דוגמת מפגש עולמי של 1,200 מומחים מגופי אכיפה בעולם בנושא ההתמודדות עם הפשיעה בתקופת הקורונה. היא מובילה את המשלחת הישראלית לארגונים בינלאומיים מקצועיים נוספים: ארגוני Moneyval במועצת אירופה וה-Egmont