אסופת מאמרים

שלטים בקנה ומפגינים בצריח - המאבק על תדמיתה של ישראל בקמפוסים הליברליים בארצות הברית הגיע לנקודת מפנה. זו ההזדמנות של ישראל להחליט האם היא מעוניינת להמשיך לדשדש או לפעול כדי להתחיל לנצח.

ממלחמת העצמאות ועד חרבות ברזל: השפעת התרומות האמריקאיות על החוסן הישראלי ועתידן ביום שאחרי

עוד שמערך משרתי המילואים משווע לכוח אדם איכותי ובעל מוטיבציה ומתלונן תדירות על שחיקה
הולכת וגוברת, נשים רבות, בעלות ערך ויכולת תרומה משמעותית למערך המילו אים, עדיין נדחקות ממנו
החוצה, בין אם באופן רשמי ובין אם בשל חסמים שונים חברתיים, אישיים וצבאיים.​​

הסכמי אברהם בראי מלחמת חרבות ברזל

המרחב ההינדו פסיפי בראי "חרבות ברזל" - מאמר זה מבקש לבחון כיצד מדינות במרחב ההינדו פסיפי הגיבו למתקפת ה- 7 באוקטובר והאם וכיצד הן מעצבות את האסטרטגיות שלהן בעקבות מלחמת "חרבות ברזל".

מארגוני טרור מקומיים לצבאות טרור היברידיים - 
התפתחות ארגוני הטרור והאיום הרב-מימדי שהם מציבים - הבנה כיצד ארגונים אלו התפתחו, איך הם פועלים ואילו אתגרים הם מציבים היא חיונית לגיבוש מדיניות אפקטיבית.

​

חמ"ל בכל בית - החברה האזרחית בישראל ותפקידיה במלחמת חרבות ברזל

השפעת מלחמת חרבות ברזל על השוויון המגדרי בישראל - אירועי השבעה באוקטובר ובעקבותיהם מלחמת חרבות ברזל, יצרו אשליה של קידום מעמד הלוחמת הישראלית בצבא ובחברה כולה. לא כך הוא. למעשה, זהו תחילתו של מאבק חדש על מקומה של האישה הלוחמת בצבא הישראלי.

מלחמת "חרבות ברזל" הביאה לגל חדש, חמישי, של סיכולים ממוקדים. לראשונה, מאז רצח הספורטאים באולימפיאדת מינכן, מימד הנקמה נכנס למערכת השיקולים של ישראל, שמבטיחה לרדוף את מבצעי טבח ה 7- באוקטובר.

בעקבות מתקפת הטרור של בוקר שמחת תורה, יצאו, נשים וגברים כאחד, לקרב על הבית, ונלחמו בנחישות ובאופן הירואי, להגנה על המולדת. חלקם, איבדו את חייהם. בקרב אלו, בלטה תרומתן של הנשים בלחימה באופן משמעותי וזכתה להכרה ציבורית.​

התרבות הארגונית בצה"ל, כמרכיב בכישלון ההתרעה בשבעה באוקטובר - מחדל ההתרעה בשבעה באוקטובר 2023 שופך אור על תרבות ארגונית שלילית, אשר חלחלה למקומות רבים בצבא, החל מהקצונה הבכירה ביותר ועד ליחידות השטח. כפי הנראה, לתרבות הארגונית הייתה השפעה רבה על חוסר ההיערכות של צה"ל טרם המלחמה, על התפקוד הלקוי שלו בשעות הראשונות של המתקפה, ואפילו כיום, התרבות משפיעה על המשך ההתנהלות של בכירים בצבא.

בניגוד למאבק הצבאי, מאבק ההסברה אינו מוגבל בזמן. אין לו נקודת התחלה, אמצע וסוף. באופן טראגי,
אחת מההצלחות של מאבק ההסברה, כתוצר של המלחמה, היא החיבור המחודש בין ישראל ליהדות
העולם. חיבור זה, למרות כל המאמץ, עדיין רחוק מלספק לנו את "הניצחון" הדרוש לנו בתחום ההסברתי.

המועדון היוקרתי של מדינות מערביות, אשר אליו ישראל מבקשת להשתייך, למרות הריחוק הגיאוגרפי, מצריך ממנה להוכיח כל העת שהיא ראויה להשתלב בו. יכולתה של ישראל להוכיח זאת נשחקת ונפגעת עקב הסכסוך הישראלי-פלסטיני שמזמן לה אתגרים ביטחוניים ונורמטיביים רציפים, ומעמיד את התנהגותה למבחן כל העת.

שנה למלחמת שבעה באוקטובר, הזדמנות לחישוב מסלול מחדש - השנה שחלפה טלטלה ושברה לא מעט פרדיגמות. החוסן הלאומי שלנו נפגע במישורים רבים והתחושה היא של שבר עמוק. שיקום ובנייה מחדש מחייבים יישום אחד הלקחים החשובים של השבעה באוקטובר, הצורך בבחינה ביקורתית של קונספציות

עוצמת פשעי שבעה באוקטובר, מימדיהם והשלכותיהם, והמציאות החדשה שלתוכה הושלכנו באחת, מחייבים בנייה של אסטרטגיה לאומית להתמודדות עם כל מה שקרה באותו היום. הדברים מתחייבים במיוחד בנושא פשעי האלימות המינית, שאין להם כל תקדים במדינת ישראל.​​​​

מגמות מרכזיות הרווחות בקרב החברה הערבית בישראל, בצל מלחמת "חרבות ברזל'.

הפיילוט שתמיד רצינו: מלחמת חרבות ברזל ומעבריות בין אמ״ן לעולם העסקי

המגמות והשינויים בשיח הפוליטי בקרב הממשל האמריקאי, בקשר למלחמה. באיזו מידה השפיעו ההפגנות על השיח הציבורי בקרב בכירי ממשל אמריקאי בנושא

סוגיית החוסן בקרב מפונים מאזורי העימות בצפון ובדרום מנקודות המבט של העבר, ההווה והעתיד, תוך התמקדות בלקחים שנלמדו ובצעדים שניתן לנקוט כדי לשפר את החוסן בקרב אוכלוסיות אלו בעתיד.

תמונת המצב בשדה טרם מלחמת "חרבות ברזל", ניתוח מדיניות הצבא בתחום שילוב מגדרי בתקופה הנחקרת, הצגת התפניות בשדה הקרב בעקבות המלחמה, והשלכותיהם האפשרויות על שילוב מגדרי לעתיד לבוא.​​​​​

במזרח התיכון מתחוללת מלחמה. היא לא פרצה ב 7- באוקטובר והיא לא מתקיימת רק בין ישראל לחמאס.
המערכה ברצועת עזה היא רק חלק מאירוע רחב הרבה יותר ששוטף את האזור כולו, ואפילו את העולם. זהו מאבק על דומיננטיות אזורית ועולמית, על השפעה, על הכיוון שאליו צועדת האנושות.​​

החיבור בין נשים לשלום, השזור בהיסטוריה של מאבקים חברתיים ופוליטיים, מדגיש את תפקידן המרכזי בקידום שלום וצדק חברתי והתמודדות עם מצבי מלחמה. יחד עם זאת, נוכח האירועים הקשים נדרשת בחינה מחודשת של חיבור זה והבנת השלכותיו במציאות הנוכחית ובעתיד.